Gקראו לי לפתע פתאCום לצבGא

Cהשארתי בGבית אDישה עצובGה

Gשלא התאפקה וחיCפשה אהבGה

Cאז בא השכGן ועשDה לה טובGה

Gה ה הCכיצGד אCת אוGכלת מDהצדG 

Gה ה הCכיצGד אCת אוGכלת מDהצדG 

Gתשעה חודשים וCנולד לנוG בן

Cקטן וחGמוד ודDומה לשGכן

Gאז באו אורחים גם קרCובי משפGחה

Cהפניתי אGותם לDדירה הסמוGכה

Gה ה הCכיצGד אCת אוGכלת מDהצדG 

Gה ה הCכיצGד אCת אוGכלת מDהצדG 

Gבאמצע המסיבה שלהם נCגמר להם הבGיסלי

Cדפקו אצלי בדGלת שDאלו אותי אםG יש

Gאמרתי להם שאין לי אפיCלו שכן היGה לי

Cכי יש פתגם שאGומר צריך לדDעת ממי לGבקש

Gה ה הCכיצGד אCת אוGכלת מDהצדG 

Gה ה הCכיצGד אCת אוGכלת מDהצדG 

Gהעולם נוהג על פי אוCתו מוסר השGכל

Cיש מוסר וGיש שיטה יש גDזר ומGקל

Gנכון שלא כולם דומים וCלא כולן דGומות

Cאבל תראו יבוא Gהיום כל Dכלב ביג'י יGומו

Gה ה הCכיצGד אCת אוGכלת מDהצדG 

Gה ה הCכיצGד אCת אוGכלת מDהצדG